למה אני חושב עלייך כל פעם?
את לא חושבת עלי.
את נותנת לחיי את הטעם?
וזה טפשי למדי.
מה שהיה לפני כל כך הרבה זמן
רחוק מלהיות אמיתי.
את עפת לדרום ואני נשארתי כאן
יכול להיות שהייתי ילדותי.
"הרוח איבדה את כוחה, זה רחוק אני נשאר!"
תמיד הגיוני, לא פרשתי כנפיים וכך זה נגמר.
למה הציפור פחדה? הרי יכלה להתמודד
לא הקשבתי לליבי, ונותרתי כאן בודד.
אז צריך להפנות המבט היישר לצפון
לשכוח מהעבר ולעוף נגד ההיגיון.
ואמצא את הציפור הנכונה, והיא תכבוש את ליבי.
אבל הוא לא יהיה רק שלה, כמו שהוא לא רק שלי.
כשנפרדנו לקחת ממנו חלק, ועפת למרום
וכשהבנתי את הטעות כבר הגעת לדרום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.