ומי יגן על המלאכים-
שאלתי
ועיניי נעצמו
דרך רגליי הפוסעות מישורים
יצרתי עולם.
מי יספור את אבק הרוחות
מי יטה אוזן קשבת
לצליל המרחב.
הנה יבשו הדמעות מעיניה
ותחושת הזמן התפוררה קלות
ירוקת הנהר אחזה בבגדיה
לומר לה: אכן, זו היא
דרכו של עולם.
עצי דולב שלווים
סגרו חומותיה
ידיה אוחזות בלהט מטר
כוכבי חיץ ענוגים
רשפו מאווייה
אש, ותמרות עשן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.