[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורי נ.
/
ג'נבה

כבר כמעט חודש שקר מאוד בג'נבה,
נכון שג'נבה בשוויץ והקור לא זר לשוויץ ולא לג'נבה.
אבל מה שמוזר, מה שגרם לכולם להיות מודאגים,
זה שעדיין סתיו, ולמרות שהשמש מאירה חזק כל היום, האדמה של
ג'נבה נשארת קפואה.
וגם כשנכנסים לבית המבודד ומדליקים את כל המכשירים המחממים,
עדיין קר, גם בפנים.
וכשישנים, גם כשמתכסים בכמה שכבות של שמיכות.
הקור חודר לתוך העצמות,
ואתה מרגיש שקר, כאילו אתה שוחה עירום, במים מאוד קרים.

בהתחלה לא התרגשו השוויצרים, שהם אנשים די קשוחים ואדישים.
מהתופעה הייחודית. קצת קר לא נורא, זה דווקא בריא.
אבל, אחרי כמה ימים של קור מתמשך זה כבר התחיל להטריד.
והאנשים הריאלים פנו למדענים, והיותר דתיים לכמרים,
כדי שיתנו הסברים שיניחו את הדעת,
וגם כדי שימצאו כבר פתרונות למצב החדש והלא נעים.
אז הכמרים הסבירו שכך הוא רצון האלוהים,
ומה שצריך זה פשוט להרבות בתפילות ובתרומות לכנסיה.
חוץ מזה לא הייתה להם תשובה, זאת הרי דרכה של האמונה.
והמדענים מה אתם? אתם שואלים.
אז המדענים, שהגיעו מכל העולם, החלו מהר מאוד לערוך ניסויים
ולפתח תיאוריות שיסבירו את תופעת הטבע החדשה,
הרי המדע מצא כבר תשובה לכל שאלה.
אבל זה לא הועיל, ולמרות שהניסויים היו מאוד מעניינים
ונעשו בצורה מאוד מדויקת (אפילו השוויצרים התרשמו),
התוצאות לא היו קבועות וגם לא הגיוניות.
"לא דומה לשום דבר אחר אותו אנחנו מכירים" כך אמרו המדענים.
וגם התיאוריות שפיתחו המומחים,
למרות שהיו מדהימות וחלקן היו כל כך גאוניות ומעוררות השראה,
שבעליהן טענו, שמגיע להם עליהן פרס נובל לא פחות!
גם הן לא נתנו תשובות  ברורות,
ובטח שלא הצביעו על דרך פעולה לחימום האווירה בג'נבה הקפואה.

אבל הלחץ הציבורי בג'נבה ובעולם כולו על הממשלה השוויצרית
לנקוט פעולה גבר והלך.
וכולם אמרו, שגם אם הסיבה לתופעה לא כל כך ברורה וגם אם יכול
להיווצר נזק לסביבה, יש למצוא פיתרון לבעיה החמורה.
ואכן הממשלה שוויצרית וגם עוד ממשלות במדינות עשירות וחשובות,

הקציבו כספים לכל מיני חברות גדולות,
ואנשים, שטענו שלהם יש את השיטה והם כבר יחממו את הסביבה
בין אם היא רוצה או לא רוצה!
וכך נבנתה בג'נבה עדשה ענקית וכמה מראות, שריכזו אור שמש מכל
הסביבה וכיוונו את כולו לנקודה אחת באדמתה של ג'נבה.
אבל אפילו באותה הנקודה הטמפרטורה לא עלתה, אפילו לא במעלה.

ולא רק לאופטיקה פנתה הממשלה, כי זאת ידועה הרי כלא אמינה.
הם הקימו תנורים ענקיים הפועלים על דלק מטוסים.
וגם הוקם צינור לקיטור, אותו יצרו בדיוק מחוץ לגבולות העיר,
כי רק שם היו מוכנים המים להקשיב לפיזיקה ולהיות לחמים.
אבל ללא הועיל. כמעט באותו הרגע שנכנס הקיטור לעיר
נפלה הטמפרטורה למעלה אחת, והוא כמעט שקפא.
זה כמובן כבר היה נגד כל החוקים, וגם העקשנים
שלא עזבו את העיר עד לאותו הרגע,
התייאשו ועברו למקום אחר,

ואם התאפשר, עברו כבר לקו המשווה.
שם, הם קיוו, דבר כזה אף פעם לא יקרה.
וכך, בתוך פחות מחודש, נעזבה ג'נבה לחלוטין מכל תושבים.
והיא הפכה לעיר רפאים.
רק מדי פעם מגיעים לג'נבה תיירים לראות,
או יותר נכון לחוש, את התופעה המוזרה.
וכן באים מדי פעם גם כמה מדענים, שעדיין בודקים כל מיני דברים,

ומחכים שבטמפרטורת העיר יכלו שינויים.

ואני פה בארץ, עוקב כל יום אחרי החדשות,
לא בגלל אפגניסטן או אפילו המצב בשטחים.
אני, מחכה לשמוע שכנגד כל הסיכויים עלו המעלות,
וכמו באורח פלאים, התחממה ג'נבה וגם חזרו לעיר כמה תושבים.
וברגע שעל כך אשמע,
אני אזמין את כרטיס הטיסה הראשון שאמצא לג'נבה,
כי אז אני אדע שהיא חזרה.
ואני כבר רוצה לראות אותה שוב ולשאול אותה.
איך היה בפרגוואי? והאם היא נהנתה?
ויותר מהכל, הייתי רוצה לשאול,
את שמה של אותה נערה,
שפגשתי בשדה תעופה,
ובלעדיה ג'נבה קפאה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמי, זכרונה
לברכה,
לא היתה
צדקת תמימה...

חיים נחמן
אדיפוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/11/01 19:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי נ.

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה