דמיינתי אותך,חוצה איתי יד ביד את כל השבילים
את כל הפחדים שלי,תוחב אל ידך הגדולה.
"אני לצידך" לוחש לי ברוך אל תוך האוזן ומכסה את גופי בשמיכת
חום.
צובעת עימך את העולם בצבעים מרהיבים ומצילה את החיות מידי
הרעים
עפים לנו ברוח ונוגעים בשחקים, ונוגעים בטיפת היופי הרכה של
העולם,
ובשדות צרורי ירוק ובפרחים המשתנים.
איתך אני נוגעת בחלומות הקטנים
אך בעצם לא כל כך איתך,יותר,לבד.

ואתה מאחור צופה בי,לא נוטה להשגיח עליי או לראות אם חציתי את
השביל בביטחה
או שפגשתי את המפלצת ועשיתי לה מבט נורא
לא,שם אינך נמצא איתי, שם, אני איתך.