חומות בלי תקוה. וילדים רצים. כועסים.
רוצים להרוג הכל. בעיקר את עצמם.
אם עברת את הקו - זה יקום אחר.
פה הפחד שוכן. והכאב. פה משלמים על ההסטוריה
של אתמול. גם של לפני אלף שנה. פה יש אמת ערומה.

ילדים של כאב. מכות ושינאה. חוסר אמון זו השפה שלהם.
עוברים וגובים מחיר מופקע. קורעים את ליבי המעושן
אין לי אויר. וכשנגמר - אני בוכה, כי הכאב הלך
ואולי אין שם מי שיחבק. שינסה. אולי כמו שצריך.
אמת ערומה זה אמת ערומה. ואני יפה נפש. דלי