נערה יפה מסתובבת בשכונה,
בדילוגי שבלול.
ופרח בשיערה הזהוב והמואר,
ועושה לי איזה תעלול.
לעברי פוסעת, הנערה החיננית,
מלטפת את ראשי.
ואני עומד המום, מבולבל, אני אוהב,
שומעים את דפיקות הלב.
איך אני גמגמתי ושפתיי היו בעולם אחר,
והעץ שלידי נוזף בי ומשיל עלי את העלים.
זה לא נעים, לא נעים.
את הכביש היא חוצה בהליכת השפן,
והאיש הירוק נופל.
ואני אחריה צועק:"חכי." לא רוצה
לאבד אותה.
תפסתי את כתפה ליטפתי לה את הראש,
בליטות סדיני כותנה.
היא מסתובבת, מחייכת ולחי מנשקת,
מוציאה אקדח ובי יורה.
איך אני דיממתי ואני בעולם אחר,
ועץ שלידי בוכה ומשיל עלי את העלים.
זה לא נעים, לא נעים.
כשאתה מתאהב סוף סוף ואח"כ יורים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.