יום אחד הגעתי לכאן, אף אחד לא הכין אותי, וכולם שונים ממני.
הגעתי לכאן, אבל ככה סתם. מסתכל סביב, שונה פה מבני האדם.
אנשים צוחקים, אנשים כועסים, אנשים פה זרים לא אוהבים.
זר, בין לא זרים.
זר, הגוף נראה אותו דבר, כמו של השאר, אבל הכל שונה אם מסתכלים
מבפנים.
יום אחד הגעתי לכאן, אף אחד לא הכין אותי, וכולם שונים ממני.
הגעתי לכאן ,אבל מסתכל סביב, שונה פה מהשאר.
גדלתי לי פה, בין כל האנשים. אני עדין זר, זר, ואין עוד כאלה
פה הרבה זרים.
כל פעם הזרות מתעצמת לה. לי הכל חדש, שונה. זה שונה ומוזר
לכולם.
אך הוא יצא כזה מוזר ,"זר". הרי הוא גדל פה, אבל שונה פה
מהשאר.
מוזר שגדל אצלנו אדם כזה שונה, חושב אחרת, מרגיש, נוהג אחרת,
נפגע...
אתה יכול להיוולד לאזור מסוים, מקום. להראות כמו כולם,
לדעת לדבר את שפתם של האזוריים את תרבותם,
אבל מבפנים להרגיש הכי זר, הכי שונה, מנוכר.
אתה יכול להיוולד למקום כלשהו, לגדול בו,
ועדיין להרגיש בו זר, כמו הזר שבא ממקום אחר בעולם
ומרגיש שונה מהיתר. ואתה לא תשלוט בזה,
ואתה תרצה תמיד להיות כמו כולם,
לא שונה, לא מוזר, סתם עוד בן אדם, לא זר.