לילך כהן אביטבול / גואל זרותי |
כשהלכת,
רק עצבות ציעפה את עיניי,
כמו כבסים התלויים לאור יום.
ומילותיי שלי,
תלויות מבפנים,
ואותן רק אדע.
טובה אהבתך לי,
כמו צוף הניגר על מפלי מערומיי.
ובזה היום,
עת תשוב אלי כאיש חיל,
תאמרנה אותן המילים:
היה ברוך,
גואל זרותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|