קובי יהב / גל אחרון / נתן יונתן |
רעד ראשון של אור
פניו לוטים שכחה
ואני בכל כוחי נאחז
בפרור זכרון
מכון את הלב למקום
שבו ראיתיהו עוזב
בפעם האחרונה
העצב שהיה בעיניו
מפנה אלי את גבו
עולה על רכבו
עוזב את הבלמים
והכלמה שוברת אותי
לעולמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|