קשה לי אז
וקשה לי היום
להחזיר אותך
לא ביקשתי הרבה
רק לראות אותך בפעם האחרונה

ואין מי שמקשיב לי
ואין מי ששומע
ואני רק יכולה להתפלל שאתה יודע
שאתה חסר לי
ושאהבתי אותך

איבדתי הרבה דברים
איבדתי אותך
ורק אותך ארצה להחזיר

נותרו לי הזיכרונות שמכאיבים לי
נותר לי הכאב של היום ההוא שמזכיר לי אותך
נותרו לי הדמעות של אז והיום
וזרקתי לים מה שיכולתי
אבל הם חזרו
והזמן לא יעביר את הכאב

אני לא רוצה להאמין
במשהו שמכאיב לי
אני רוצה להאמין
שיום אחד
תפתח את הדלת
ותגיד שחזרת

קשה לי אז
וקשה לי היום
להיזכר בך
ואני רוצה לזכור
אך לפעמים שוכחת

תבין אותי
כבר שנתיים עברו
ודמותך הולכת ונעלמת מזכרוני

אבל אני זוכרת
דברים שעשינו
ואיך שצחקנו
ואיך התרגשנו
וגם את היום הארור ההוא
שידעתי שלא אראה אותך יותר

אנשים כמוך צריכים להישאר כאן
והלוואי והייתה הבחירה בידיי
והייתי בוחרת שתישאר
רק המחשבה של לאבד אותך
גרמה לי לרעוד

אני לא מקבלת את זה שהלכת
בשבילי תמיד תישאר פה
ובלב שלי
ובראש שלי, שלפעמים בוגד בי
ובחיים שלי

תמיד אזכור אותך
ולעולם לא אשכח
ועד שיגיע היום שלי
אני אחכה בסבלנות עד שנתראה

מתגעגעת...

-- הוקרא ביום השנה לזכרו של סבא שלי --
מאוד דומה לשאר היצירות שנכתבו עליו, אבל פה יש משהו מיוחד...