העתקתי את שירי הקט
שהכנתי לך
תחת מנעול כגודל עינייך
תחת הרקדניות הקטנות שנעות קלות על הגיטרה
עטוף ומוחבא ממך ורק בשבילך
רוקדות הן

עמדת מולי
והריקוד
כמו של בלרינה קטנה
במופע במה חשופה לקהל
כולה עירומה
לא יכולות רגליה לנוע
בצעד מהוסס

ואילו הייתה לבד
הייתה זורמת כחול ברוח
מזמרת בדרך
עם צעדיה במלמלת שיפון ורודה
כשרגליה נראות לא נראות

התקפלתי לתוך תוכי
כאוריגמי לידייך
וסירבתי לרקוד
מחביאה תחת צעדיי את הנפלאות שתרגמתי
על דף נייר אל הצלילים של סודות הנמתחים בידיי
כשאני יושבת ולא נעה וחושבת וטובעת
עם השקט
על מה שלא דמיינת שחשבתי
מה שלא נראה שתבין לעולם
שאתה בעצם שיר...

בעצם שניים