תותי תותי / משבר |
אני יודעת שבסוף גם אני אמות
מהזמן שנשאר צריכה להנות
ולא לבנות סביבי חומות
חומות של הגנה עצמית
למנוע כל פגיעה אפשרית.
שוב, מסתכלת במראה
הפעם רואה אכזבה.
אכזבה מעצמי
אכזבה עצומה
ודמעות, שזולגות לאט-לאט.
עם כל דמעה, קילו של עצב
מרגישה את הכובד על פניי
והמראה, רק משקפת
את הטוב, או הרע בחיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|