שמש,
את נושאת אותי
מזריחה לשקיעה
ולהיפך.
את חודרת את עורי
מחממת את ליבי
והכוכבים
אלוהים.
בין מיטה לאור השמש
אני תוהה על העולם
והשמש מסנוורת
רק כשהיא שם.
היכן כוכבי הלכת?
גלי את פנייך!
הסירי את הרעלה
העוטפת את ליבך
את שוקעת בזריחתך
אך איני מתרגש
האמונה והחיים
כשאני רואה עיניים טובות
תמיד מזכירות לי
את אור השמש המלטף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.