בא לי לכתוב,
בא לי לכתוב סיפור,
על עולמות אחרים,
על חיים שלא קיימים,
על ילדים שמחים,
על שדות של פרחים,
על סוסים דוהרים,
על טבע מפתיע,
החיים בהתגלמותם
הנראים רגע אחד חשובים כל כך
ורגע אחרי מתאדים מזכרוננו
כשם שעלה נידף ברוח.
על תשוקה שאוכלת אותי מבפנים,
על השמש שמלטפת לי את הפנים,
את דגל המדינה מתנופף בנווה דקלים,
אותי מטיילת בין עננים,
יורדת מענן ברמת הגולן
קופצת לכנרת,
זורמת לנהר
וחוזרת להיות,
ככה ברגע המאושר ביותר בחיי,
חוזרת להיות חלק מהעולם הזה.
אני חלק מהכל.
מהאוויר, מהרוח, מהאדמה, מהמים...
נסחפת,
נותנת למים לקחת אותי
למקומות הרחוקים עליהם רציתי לכתוב את הסיפור.
הכל תמיד מתחבר,
זה חלק מהזרימה.
בגלל זה אנחנו- בני האדם
כל כך דומים לנהר...