לי שלי / אולי הזמן |
יאיר אותי מהתרדמת השקופה
חבקי אותי, חשפי את זרועותייך
אני לבד, מול הזוועות, בתוך החשיכה
קנקן שתייה, זכוכית מגדלת
אדי המים מציפים את החלון
הסבל, הכאב, אני כבר מתרגלת
נשכבת אבודה בחוץ, בתוך המון
והם רומסים, אינם רואים
דמעות הדם בצל הטוהר
צלילים כבויים משוחררים
מתוך נפשי בבית הסוהר
בחוץ כבר קר, סתיו מתקרב
כנפיי צומחות ורועדות בשקט
דקות חיי לקראת סופם המתקתק
שעון הקיר שותק, הזמן עוצר מלכת.
18.04.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|