שתי האצבעות הקיצוניות (האגודל אשר חש שלא מספיק גדל, והזרת
שהבינה שקומה קטנה עליה נגזרת) כורתות ביניהן ברית כנגד האמה
שהתברכה במידת אורך. שולפות הן ציפורניים ופונות באופן בלתי
אמצעי לשכנותיהן ומנסות לדבר על לבן כי האצבע עומדת ביניהן
ומבקשות לעשות כנגדה יד אחת. על נקיטת אלימות מצביעות הן בהרמת
יד. האמה לא נותרת בגפה. השכנות קרובות למרכז ולא רואות בה
גלגל חמישי, הן מחזיקות לה אצבעות. הקמיצה לא מוכנה לקמוץ
אגרוף ולהראות את נחת זרועה והאצבע (שאינה קלה על ההדק) מורה
להן להפסיק: "חדל אגודל, ואת זרת אל תהיי לו עוזרת". משלא
נענית קריאתן לסלק את האחות הגדולה, מנסות האחרונות (אשר איבדו
את אמות המידה) ביד חזקה להופכה לשיפחה. בתגובה זוכות הן לאצבע
משולשת. בצר להן באות אצל מקבילותיהן, אך אלו משיבות להן מידה
כנגד מידה (אצבע תחת אצבע) ושמות להן רגל. |
