עם ביתור הזוגיות
לגזרים מילא איש בדמעות גיגיות,
נמוגה והתפוגגה ההתמוגגות
בעיניו והתנפצו לרסיסים הזגוגיות.

כשהיה נאהב ליבו נמס כמרגרינה, אך כשנעזב
(חברתו אמרה לו כי הוא יצא לה מהאף) חוטמו עצבות זב.
כדי למלא חלל בלי מידה תמר אכל
ומרציפן ומרמלדה הוסיף וזלל.  

בטנו של האדון הממורמר
התהפכה והטעם המתוק הפך למר.
נעשתה כפולה ומכופלת
הרגשתו המתסכלת.

הסוכר בודד עצמו מהתקרובת ויחד עם השעמום יצר בתוכו תרכובת.
הכולסטרול נהיה כבד, הופעלה פצצת זמן מתקתקה ופשתה התרקובת.
עם משיכתו הלך האיש מדי רחוק -
מת על מתוק.