יושב כמו גולם, צופה בשקיעה
מעליי שמיים אדומים
דמעה נושרת, בוכה אל הים
שומע, את זעם הגלים
יושב כמו גולם, מקשיב לעולם
עוד רוח באוזן נושב.
פתאום ראיתי, עוד זוג מאוהב
חוזר, ואיתו הכאב.
לא, לא עובר,
געגוע ישן,
לא זה חוזר
ממך, לכאן
יושב כמו גולם, מנגן מהלב
עוד שיר, ולך הוא מוקדש
מיתר נקרע לי, מיתר מהלב
בלעדייך, אני מיואש
יושב כמו גולם, כבר נהיה מאוחר,
הלילה, כמו ילד בודד.
סביבי רק שקט, נשארתי לבד,
בלי שמש, רק שיר של הלב.
לא, לא עובר.
יושב כמו גולם, מעלה זיכרון
עוד חיוך, מלילה של סתיו.
עיניי דומעות כבר, נישאות למרום
לאן, לאן? |
