חיכיתי לך בספסל הכחול
הספסל שלנו שצבענו בחורף, אתה זוכר?
אתה זוכר את אותו הרגע המקסים שלנו?
אתה אמרת לי: "אני אוהב אותך" ואני הסמקתי
ואז נישקת אותי, ואני הסמקתי
אבל באותו יום אתה לא באת, ליבי, נחתך לשניים
אתה זוכר שנפגשנו אתמול ליד עץ הדובדבן
נתת לי עלה ממנו ואמרת שזה שלי
שמרתי את אותו העלה ביומן ולמחרת אמרת שניפגש
על אותו ספסל
הספסל שלנו
הספסל הכחול שלנו
ולמה, למה לא באת?
חיכיתי לך ולא ידעתי למה
אתה הילד שאותו אני אוהבת, אבל אני לא בטוחה
שזה באמת שאתה אוהב אותי
כשתבוא לעץ הדובדבן שלנו, תראה את היומן שלי קרוע
לחתיכות, לחתיכות קטנות מאוד, תשכח ממני
זה מה שאני אומרת לך, תשכח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.