[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אוו מזה האור המציק הזה?
מאיפה זה מגיע?
הי תעזוב אותי מה אתה עושה?
הדבר הזה בטח ממש סוטה אם הוא מפשיט אותי.
או יופי עכשיו יותר טוב שוב חשוך וקר.
אבל קצת לחוץ לי פה.
ממש לחוץ כאן הדם עולה לי לראש.
ממש נוח לי כאן. חכו עד שהחברה שלי מהקופסה ישמעו על זה.
גם אוכל אני מקבל פה. איזה שירות. איזה איכות.
טוב אני אלך לישון עכשיו.
הי מי מושך לי בזקן? בטח שוב הסוטה הזה לדעתי אני חוזר לקופסא
עכשיו. אני אספר לכל החברים איזה כיף להיות בחוץ.

אחח איפה הקופסה שלי?
קר פה או אני לא מאמין הנה שלום.
מה נשמע גבר?
שלום השיב בעצב שיכול להיות יותר טוב.
שאלתי את שלום אם הוא יודע לאן הולכים. ושלום אמר: "חירייה".
לא היה לי מושג מה זה חירייה אז לא שאלתי.
שלום הלך לישון.
נשארתי לבד. האיש הנחמד מהמשאית הרים אותי אחרי שנפלתי.
חייכתי אליו ואמרתי תודה. אבל הוא לא ענה רק עשה פרצוף מבחיל
כזה כאילו הוא ראה משהו דוחה. אני מקווה שזה לא בגללי אחרי הכל
כבר מלא זמן לא ראתי ראי.

המשאית הזאת ממש לא נחמדה. היא זרקה אותי ואת שלום למקום מיוחד
כזה עם עוד מלא חברים שלי שפגשתי במפעל לפני שהכניסו אותי
לקופסה שלי. זה היה מעיין מפגש מחזור שכזה.
כולם היו מלאי אושר אפשר להגיד שהיה ממש חם שם אחרת אני לא
יכול להסביר למה כולם היו אדומים.
דיברתי עם החברים שתינו קצת בירה הקפצנו קצת טקילה.
אפילו הביאו הופעה של רקדנית בטן.
היא הייתה ממש יפה היא כל הזמן חייכה אלי. ואני חיייכתי אליה
בחזרה. אני חושב שנדלקתי עלייה.
בלילה עקבתי אחרי הרקדנית לבית שלה. ישבתי ליד הפחית שהיא גרה
בה. ליד הדלת היה כתוב: " כאן גרה בעושר רב: דינה".
ישר המהמתי לעצמי בראש:"דינה". ובגופי עברה צמרמורת.
חיפשתי מהר דף ועט וכתבתי לה מכתב אהבה ואמרתי לה לבוא לפגוש
אותי מחר ליד המזרקה.
חיכתי כל היום במזרקה ודינה לא הגיעה. חזרתי בלילה לבית שלה
והשארתי לה עוד מכתב והפעם השארתי לה תמונה שלי מחייך ,
וביקשתי ממנה לבוא לפגוש אותי בסמטה שלי הבית שלי ושל שלום.
למחרת היא הגיעה. היא לבשה שמלת ערב שחורה כזאת שהדגישה לה את
הראש האדום.
הצגתי את עצמי וביקשתי ממנה לעלות אלי לדירה.
נכנסנו לדירה שלי ושל שלום שקנינו ממש בזול. היה לנו שם הכל
היה אוכל שתייה וכמובן חדר מיזמוזים שאני ושלום בנינו ועיצבנו
ביחד במיוחד בשביל רגעים כאלה.
הכנסתי אותה לחדר והתחלתי לנשק את דינה.
היא רעדה והתלהבה מאוד.
לאחר מכן קבענו שניפגש מחר באותה שעה.
דינה לא הגיעה למחרת אז הלכתי לחפש אותה.
חיפשתי שעות ובסוף מצאתי אותה ליד הקיוסק של חיים מתנשקת עם
שלום. המום ורועד אספתי את כל האומץ שהיה לי וניגשתי אליהם
ושאלתי את דינה:"למה?". דינה חייכה ולחשה באוזני:" יש מצב
לשלישיה?". הבטתי בשלום והוא רק חייך והניד בראשו. הסכמתי
חזרנו לדירה שלנו. התחלנו לנשק את דינה בלהט הפשטנו אותה
לגמרי. הטלנו מטבע מי יחדור ראשון לתוך גופה של דינה. אני
זכיתי
שלום חדר באחוריה של דינה היא פלטה אנחה ארוכה כזאת. ושלום החל
משגל אותה במרץ. אני מיהרתי לפשוט את מיכנסי והתכוננתי לחדירה.

ואז דינה אמרה: " אופס". אמרתי לה :" מה אופס? מה קרה?".
דינה חייכה כאילו עשתה משהו ממש נורא ולא סיפרה לי. ואז אמרה
בקול ביישן וחושש:" אני במחזור".
"מחזור? מה זה מחזור?" שאלתי.
דינה שלפה מתוך גבעת האהבה שלה משהו אדום מלבני עם מקל כזה
בקצה. אמרתי לה שזה סתם ארטיק בטעם דובדבנים והיא אמרה "לא".
אמרתי:"מה לא אבל אתמול קניתי אחד כזה בקיוסק של חיים ואת גם
עובדת אצל חיים את אמורה לדעת." היא חייכה ואמרה
"אני יודעת אבל בהתחלה זה היה ארטיק ענבים".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
או שזה שמאשר את
הסלוגנים משתיל
שגיעוט קתיב
בסלוגנים שלי,
או שאני ממש
דיסכלכת.



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/10/01 22:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מושיקו דורון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה