נועה מצנר / רגע |
הנה זה בא
זה מציף את הנשמה
אדוות קטנות של ייסורים
של זיכרונות ועינוגים
ערגות המסמנות רק בהיותן
את האשליה המתגלמת
זמן שאול
הווה כפוי
אהבה במסגרת
יצירה לא גמורה
באר של כישלונות
ההופכים יפים על הלשון
המתמעטים עם ההוויה
מתגמדים עם הצמיחה
אולם בהווה הרגעי
כמו לבה מסוכנת
את שד העצמות חורכת
הנשמה רופסת
הלהבה דועכת
והדממה מאיימת
להשתלט ולאחוז
כמפלצת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|