ברוך הבא, אל תתבייש.
כנס, כנס למעוני הדל.
לא מעניין אותי מאין באת ולאן תלך.
אל דאגה. זאת לא אשאל.

אתן לך את כל,
אשר אורח לו זכאי.
ואם זקוק אתה לעיר מקלט, בבקשה.
ביתי יהיה לך מקום מסתור. אל דאגה.

תישב, תשתה, תאכל.
ספר לי משהו על העולם.
על אנשים, על ילדים צוחקים, על העצים.
מזמן כבר לא ביקרתי שם.

ספר לי על אהבתך,
על השנאה, ומי מכעיס אותך?
גלה לי סוד אחד כמוס. לא משהו גדול. קטן.
נותן לך את מילתי, לא אגלה זאת לעולם.

ספר לי על הסתיו.
האם דבר לא השתנה?
תזכיר לי את הריח של הגשם הראשון.
האם עודו כה מיוחד? בלתי נשכח? כמו פעם, גם היום?

הו, אל תלך... האם הפחדתי אותך?
שאלתי שוב יותר מדי?
צר לי. איני שולט בזה. תישב איתי עוד קצת.
רחם עליי...

והוא הלך.
לא הראשון, ולא האחרון.
אבל יבוא אחר. עמית לשיח. בעתיד.
דלת ביתי פתוחה לכל אדם. תמיד. תמיד.