אתמול בלילה ,
שנינו מולנו
ונגד עצמנו
ישבנו
דיברנו ושתקנו

ניסינו להביט עמוק בתוך עצמינו
"לאן נגיע?" שאלת אותי
ישבתי בחושך המכונית ולא עניתי.

אתמול
כששפתיך הלחות נעו על ערפי
תחושת הצמרמורת כלאה בתוכי
רגשות אבודים.

אם הייתי יכולה
להתחפר אל גופך מתחת לשמיכה
לא לחשוש מבחוץ-
מה מאחוריי הדלת עומד,
ליהיות רק שלך.

אתמול זה היה שהעזתי לאמר
"אם היית שלי לא היית נקשר"
היבטת בי דרך המילים
אמרת שאהבה זו אהבה
ושהיא לא נמדדת ברגעים.
ואני דמעתי בשקט.

אתמול,
אם היה יכול להישאר לעד,
היינו תמיד יחד
לעולם לא בנפרד.