New Stage - Go To Main Page


כל כך מר לי עכשיו בפה.
כל כך מר לי בפה בגלל הדברים שאני שומעת.
אני לא אשקר - וואלה כמה שטויות עשיתי. ובאמת עשיתי אותם, חלק
מזה היה מוגזם, חלק היה בסדר גמור. טיפשי, אבל בסדר.
מה הקטע להזכיר לי את זה עכשיו? אחרי כל כך הרבה זמן...
איזה האשמות, איזה משפטים.
איך זה שהדברים שאני עושה לא בסדר, אבל שמישהו אחר עושה אותם
זה בסדר? איך? שונאת את העובדה שהעולם הזה לא פייר.
איכשהו בנים יכולים לעשות הכל, זה תמיד בסדר.
בנות לא יכולות לעשות כלום, ויש לי כל כך הרבה דוגמאות לזה,
אבל מזה משנה עכשיו?
את הדברים ששמתי מאחורה דחפו לי לפנים, בשביל מה? הא? בשביל
מה?

פשוט נמאס לי. אם לא יודעים עדיף לשתוק...
כוס עאמק.
כל כך מר לי בפה עכשיו,
והדמעות כבר הספיקו לחנוק אותי יותר מדי פעמים.
זהו, הם לא שווים את זה.

פשוט מר לי בפה.


(16.04.06)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/5/06 1:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה