1. אצבעותייך כמשי על פניי מחליקות, מציית לפקודותייך נסיכה
מהחלומות.
ואני לתומי לא מסתיר שום דמעה, ביום שכבר לא מצאתי אותך.
עומד על ההר כפסל ניצב, איך הגעתי לכאן ואיפה את.
מסתכל מסביב ורואה מלאכים, מסמנים לי לחזור לחיים חומריים.
אם היית לצידי אוחזת ידי, לא הייתי נופל מתנפץ לסלעים.
כמו גל שנשבר על סלע ההר, כך אני התנפצתי כשאיבדתי אותך.
מסתכל מלמעלה על בריאה כה קדושה, איך הסכמתי לעצמי לאבד אותך.
כבתה לה השמש הירח נדלק, ואני כאן הכוכב הכבוי לו מעט.

איפה יש עוד נסיכות שכמוך, כאילו נלקחת מתוך אגדות.
הולכת זקוף כמו טווס מתרברב, אך בתוכך הטוהר שורר.

2. נשמתי עייפה גופי כה כואב, כאב שכזה כה קשה לתאר.
ריח של שקט מרחף מסביב, אך את השקט הזה אסור להעיר.
שוכבת על מיטה עשויה מוורדים, כואבת בלחש דמעות מסביב.
רק אני פה יכול, יכול להבין, את מה שעובר על גופך התמים.
אך אני כבר לא כאן, אני בין עננים.
בוכה לי בשקט, מתאבל עם מלאכים.

איפה יש עוד נסיכות שכמוך, כאילו נלקחת מתוך אגדות.
הולכת זקוף כמו טווס מתרברב, אך בתוכך הטוהר שורר.