|
הדמעות רוצות לצאת אבל לא יכולות
הכאב רוצה להתפרץ, לצרוח אבל לא יכול
השמחה קבורה מתחת שכבת הדמעות העבה ולא יכולה
החיוך רוצה לצאת, להיולד מחדש אבל לא יכול
הדמעה יוצאת ולא נראת
הצרחה יוצאת חלושה ולא נשמעת
השמחה נשארת קבורה מתחת אותן שכבות
החיוך נעלם ורצונו לצאת נשכח
הדמעות לא נפסקות ואיש לא רואה
הצרחות מתחזקות אך לא נשמעות
השמחה נקברת עמוק יותר ויותר מתחת לדמעות הנצחיות
החיוך שנעלם לעולם לא יחזור
הדמעות מתייבשות אך משאירות זיכרון
הצרחות נפסקות אך עדיין מכאיבות
השמחה מפלסת דרכה בין הדמעות הנצחיות
החיוך נולד מחדש כשקט אחרי הסערה
הדמעות נשכחו כאילו לא היו
הצרחות מכאב נעלמו בצחוק המתגלגל
השמחה יצא לה מתוך הכאב
החיוך לא יכול להמחק
הדמעות מתחדשות
הצרחות החזקות בכל זאת לא נשמעות
השמחה נפלה לתהום הגדול
החיוך נמחק כאילו לא היה... |
|
|
"פולינקוס, תעשה
לי
ילד!!!!!!!!"
אנטיגונה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.