צמיגים שרופים מסתובבים,
עושים את אותן הטעויות.
אנשים אוספים פצעים,
בשאר הזמן חובשים איזו כסות.
ההמשך הוא רק פזמון עצוב:

מכירים את הסיפור
על המהמר ואחותו הבנקאית
על הפחדן והיצאנית
הקבצן ובקבוק הויסקי
על הפעוט המת
והאישה האנוכית המקרית,
צונחת כמו גורל.

בטח שמעתם פעם
על הגנב וידו השמאלית
שלא ידעה עוד מה לעשות
על גרם שמיים ושגיונותיו
על חטאים ופיתויים
על פסיפס מאובק שבו שקר ואמת
נקראים יחדיו.

בבדידות ובענווה
לצמיתות ומעולם
אי אפשר להביא צמיגים שרופים
להסתובב גם את הדרך חזרה.