ויקטוריה בראון / אינסומניה |
נשטפים בזרמים כהים של אלכוהול,
משאירים אותי לטבוע
בים פחדים שיצרתי לעצמי.
נדמה שאף כרית לא תוכל
לרכך את עוצמת הנפילה שלי,
אף שמיכה לא תוכל
להקל על הקור שלי,
כל נים בנפשי רוצה להניח את הראש
ולישון.
שאריות של שפיות נוזלות לנו מבין האצבעות,
הלילה הולך ונעלם.
תן בי מבט אחרון
לפני שאני מתכנסת בעצמי
ומתפוגגת במרחב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|