ארבל הכרמלי / מול המראה |
לבחון פניי עם סימני שאלה -
אני רואה את עקבות השנים
שעל פניי טבועים;
בזווית שפה - רישומי כאבים,
סביב העיניים - קמטי דמע נוטפי געגועים.
בימים שדמותך משתקפת במראה מאחורי גבי -
אני שש מיד ומבחין
איך קורנות פניי מיד בעדנה,
לבי מרחף לרקיע בכמיהה,
גופי סובב לכיוונך בשקיקה,
את סוחפת אותי למעשה אהבה.
15/04/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|