[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תומאס היחיד
/
ט''ו באב

מניח את שפורפרת הטלפון ומתחיל להתכונן.
הבטחתי לך ערב מיוחד במינו, הרי לא כול יום הוא ערב ט"ו באב.
"זה יהיה בבית?" שאלת ואני נמנעתי מלהגיב, "הפתעה זאת הפתעה".

דפיקה עדינה בדלת. תמיד היה לך את העניין הזה, החשש לפני
שנפגשנו, אותה דפיקה מהוססת ומוכרת שאהבתי כ"כ לשמוע. פעם
בשנה, רק פעם בשנה ותמיד אני זוכר אותך, מהוססת, נפחדת.
חושך בדירה ואני ניגש אל הדלת, פותח אותה לאט נותן לאור חדר
המדרגות לחשוף את פניי, טפח אחרי טפח. סוקר אותך עומדת שם,
שמלה שחורה שיער אסוף, איפור עדין שכל כך הולם אותך.
"ברוכה הבאה", שנה עברה ותמיד אותה ברכה.
מושיט לך יד, נותן לחושך לבלוע אותך ומצמיד אותך בעדינות אל
הקיר, "התגעגעתי, כל כך התגעגעתי".
את מחבקת אותי, נמוכה ממני בראש, נצמדת, נתמכת. את מלטפת את
פניי לראות אם משהו השתנה, מעבירה יד לאורך גופי לראות אם
רזיתי, השמנתי, ממש בולעת אותי. את, את הקטנה בולעת אותי
בחיבוק, באותו מגע שמעביר בי אש, מצמרר אותי, מכאיב לי ועושה
אותי מאושר בו זמנית.
"מה הכנת לי השנה?" את שואלת וגוון מוזר של תשוקה מסתנן לתוך
קולך.
"השקעת?" את שואלת בהתחנפות מלקקת לפתע את שפתיי, נושקת להן
בחושניות.

מרגיש את השפתיים שלך על שלי ומחזיר לך באותו מטבע. נשיקה
חושנית, לשון שנצמדת אל לשון והצמדה עזה יותר, תובענית אל
הקיר.
"את תראי. הייתה שנה שלא השקעתי?" לוחש לך באוזן בעוד ידי
אוחזת לך בחוזקה בשד "תמיד משקיע".
מסובב אותך ושולף צעיף שחור מכסא סמוך, קושר אותו מסביב
עינייך. מנסה להתאפק אבל לא מצליח, מנשק אותך עשרות נשיקות
קטנות בעורף טועם בשפתיי את שרציתי להרגיש מאז הפעם האחרונה.
מצליח לסחוט ממך אנחה קטנה שגורמת לי להיות כ"כ מאושר. רק
לשמוע אותך, לגעת בך, לאהוב אותך.

לוקח אותך בידי, אני יודע שאת בוטחת בי. מוביל אותך החוצה אל
חדר המדרגות ומשם למעלית.
"ומה אם יראו אותנו?" את חוששת, ואני מתחיל להעביר ליטוף לאורך
ירכייך "אז יראו, מזה את חוששת?" , אצבעותיי פוגשות את החיבור
עם תחתונייך.
הנשימה שלך נעצרת יחד עם המעלית.

יוצאים לאוויר הרחוב, ירח מלא של ט"ו באב מקדם את פנינו בעוד
אני מוביל אותך יד ביד אל הרכב.
פותח לך את הדלת ואת מתיישבת בזהירות, ''With or with out
you'' שלנו מתנגן לו ואת רוכנת לעברי ומנשקת את לחיי, לוחשת לי
לתוך האוזן את מילות השיר.
הידיים שלנו נוגעות ולא נוגעות במהלך הנסיעה. הלב שר לו, דופק
בקצב מואץ, נותן ביטוי למה שאני מרגיש בפנים. הראש עובד שעות
נוספות, חושב על מה שעומד לקרות עוד דקות ספורות. האיבר
מתרומם, מזדקף לו כשידך מלטפת באזור.
"תתאפקי" אני אומר לך ומיד מעביר את היד שלי לאורך צווארך,
גולש אל שדייך, מועך אותם בעדינות ומרפה.
"תמיד היית כזה... כזה... טיזר" את מסננת מבין שפתייך בחצי
חיוך, "אבל זה מה שאני אוהבת בך" את ישר ממשיכה ואני לא עונה
אלא רק ממשיך לגלוש עד לברכיך, חורץ ציפורניים ושורט את הרגל
החשופה.

התנועה מסביב מתמעטת ואני יורד מהכביש אל שביל עפר עד שאני
עוצר סופית. רואה מעבר לשמשת הרכב את הגלים המתנפצים אל החוף
ויודע שעוד שנייה גם את תוכלי להריח ולשמוע את זה.
פותח את הדלת ואת ישר  "מממ... ים, הריח, הקול, הרוח, הבאת
אותי לים".
מחזיק בך מאחור ומתיר את הצעיף מעינייך, "תני לי את היד שלך"
אני אומר ומתחיל לצעוד איתך לכיוון הים מחזיק תיק בידי
השנייה.
החוף ריק והירח מאיר כאילו יום מסביב, משתקף על גלי הים
שנשברים בקצב קבוע. קו החול מתקרב ואני עוצר וחולץ לך את
הנעליים משאיר אותך יחפה ואז חולץ את שלי . החול עדיין חם
מהיום שחלף ואנחנו צועדים לכיוון המים, מרגישים אותו, שוקעים
בו מעט.

אני עוצר כמה צעדים לפני קו המים, מסובב אותך אלי ומחבק חזק,
חזק נושק לשפתייך.
"כל כך טוב לי לראות אותך שוב, כל כך כיף" אני לוחש לך ומלטף
את הפנים שלך, מביט ישר לעינייך ואז נושק שוב לשפתייך. הכול
מסביב מתחיל להראות לי איטי יותר ויותר. מרגיש את הלשון שלך
פוגשת את שלי, הידיים שלך חודרות אל מתחת לחולצתי, מלטפות
ומחזירות חיבוק חזק בו זמנית. אני מתחיל לנשק את צווארך, טועם
אותו בנשיקות עדינות ואז חוזר לשפתייך. לשון אל לשון, ההרגשה
הטובה הזאת, השלהוב שמכה בנו.
"תעצמי עיניים ותסתובבי" אני מבקש ממך, מסדר לנו שמיכה, מוציא
שתי כוסות ומוזג לנו יין אדום.
"לחיי מפגשי ט"ו באב, שימשכו להם עד אין סוף" אני מברך.
את מלטפת אותי בעינייך, מחייכת אלי ושותה. טועם אותך עם היין,
מוצץ לך את הלשון וסוחט אותה בעדינות.
"כל כך טעים" אני מחייך מאוזן לאוזן ונותן לך לטעום את שלי.
עקצוצים על הלשון, הפה שלך ננעל מסביבה סוחט אותה, מוצץ אותה
ואני מניח את הכוס, מתחיל ללטף אותך בעורף, בגב, בכל מקום
אפשרי. היין נספג ואת רק מחזירה לי ליטופים, מרגיש את הידיים
שלך, את העיסוי הקטן המתלווה, את הנשימות שלך.
"אמרתי לך כמה אני אוהב אותך?" אני לוחש בניסיון אחרון לא
לטרוף אותך בו במקום. "אלף פעמים מתוק שלי" את לוחשת בחזרה
ומתחילה לנשק אותי בצוואר ובעורף. זה כל כך מחמם אותי, זה עושה
לי כל כך טוב ואת מרגישה את זה ממשיכה להפיק ממני קולות של
התרגשות, נשימות כבדות וזקפה מטורפת.
מרגיש איך את פושטת את החולצה שלי מעלי, ממשיכה לנשק את החזה,
מתעכבת עם הלשון על הפטמות, עולה שוב אל הלחי שלי, מגרגרת יחד
איתי.

שנה עברה וכל מגע שלך מדהים אותי מחדש, אני חושב לעצמי והלב
מתרחב. הגלים ממשיכים להתנפץ סביבנו, הירח ממשיך להאיר ואני רק
שוקע שוב אל זרועותייך.

"אני יכולה ללטף את הגוף שלך שעות, כל כך אוהבת אותו" את
מציינת בעודך ממשיכה לעבור עליו עם הלשון ואני רק נאנח בתגובה.
היד שלך על המכנס שלי ואני מרגיש איך את פותחת כפתורים, נזהרת
שלא לגעת בזקפה שלי, נותנת לי להרגיש כמה את קרובה ועד כמה את
בשליטה.
"מממ, מישהו פה עובד שעות נוספות" את מחייכת ואז תופסת אותו
בכול היד, מרגישה כמה הוא חם וזקוף, מקפיצה אותי ונאנחת
בעצמך.
"תסתכל עלי..." רואה אותך נעמדת מולי, הירח ברקע שלך ואת אהובה
שלי, כתמונה מדהימה לפניו עם השמלה השחורה. את פושטת אותה
כתפיה אחרי כתפיה, נשארת עם חזייה ותחתונים שחורים.
את מתקרבת אלי ואני בולע אותך במבטים, מרגיש כמה אני רוצה לגעת
בך ובמקום זה זוכה להריח את הגוף שלך, זוכה להיכנע לך סופית.
את עומדת מעלי, הרגליים שלך קצת פשוקות מצמידה את הראש שלי אל
הירך שלך, מתכופפת אלי ומשחקת עם החזה שלך ליד שפתי, האיבר שלך
מעל שלי. הריח שלך מדהים אותי, השפתיים שלי מחפשות את הפטמה
דרך החזייה, האיבר שלי לוחץ על שפתי האיבר שלך דרך התחתונים.
את מורידה את החזייה ואני מתחיל לנשק אותך לראשונה אחרי שנה על
החזה. נשיקות בשרניות ועדינות גם יחד מסביב לפטמות, מתקרב
אליהן ואז אוסף פטמה בפי, מוצץ אותה בין שפתי ומשחרר.
שומע את הנשימות שלך, תמיד היית רגישה בחזה ואני מנצל את זה
ומתחיל ללקק גם את הפטמה השנייה. ממשיך ומנשק אותך מתחת לשד,
יורד אל הבטן אל הקו הדק מעל התחתון.
"אני רוצה שתרגיש משהו" את לוחשת, מצמידה את התחתון שלך אל
השפתיים שלי נותנת לי להרגיש כמה הוא רטוב.
"את לא יכולה לעשות לי את זה, זה מגרה מדי" אני נאנק ואת רק
מתרוממת שוב ומורידה לי את התחתונים.
"מגרה מדי?" את מחייכת. השפתיים שלך נחות על האיבר שלי "מה
מגרה מדי?" והן מתחילות לרדת מטה.
אני שם את הראש על השמיכה, מאות כוכבים מעל והשפתיים שלך על
איברי מתחת. מרגיש איך את מלקקת אותו, הלשון שלך חמה ומלטפת,
מפנקת ומגרה. מרגיש אותה נעה לאזור האשכים ואז עולה שוב ומלקקת
אותו לכל אורכו. את מלקקת את אזור הכיפה, נושקת לה בעדינות ואז
מחדירה אותו פנימה, מהדקת ועולה במהירות מעלה, משחררת ויורדת
ללקק שוב את האשכים. הכוכבים מסתובבים לי מלמעלה, אני מרגיש
אותך מתיישבת מעלי, הירכיים שלך מפושקות, את תופסת את הגב שלי

ואני מתרומם אלייך.

שתי דמויות צמודות אחת אל השנייה על החוף, הירח נישא מעל, את
מתיישבת בעדינות ואני מרגיש את ההתנגדות של החדירה הראשונית
וההנאה שמלווה אותה. הוא בפנים עד הסוף, עמוק, את נעצרת
לשנייה, מחבקת אותי חזק, חזק, השפתיים שלך צמודות לאוזן שלי,
מלחששות כמה טוב להרגיש אותי בפנים.
אוחז בישבן שלך, משתלב איתך לגוף אחד מלא, מחובקים, לוחשים אחד
לשני מילות אהבה. את מתחילה לרכב, נעה קדימה אחורה, למעלה
ולמטה, הגירוי כמעט בלתי נסבל אבל אני מכיר אותך כל כך טוב
ויודע שאם אני אמתין עוד קצת את תגמרי איתי. גלים של הנאה
מתנפצים בתוכי עם כל תנועה שלך. את לופתת אותי חזק יותר ויותר,
הליטופים שלך הופכים לשריטות, הנשיקות שלי הופכות לנשיכות
קטנות.
"תגמור, תגמור אני איתך" ואני לא צריך יותר מזה מתנפץ בתוכך
בקול, מרגיש את כל כולך מתכווצת מסביב לו משחררת צעקה ומחבקת
אותי חזק.

לא רוצים להתנתק מהחיבוק. נשיקות קטנות על כל הפנים, האיבר שלי
עדיין בתוכך, מסרב להירגע. לאט, לאט נמצאים שוב פנים אל מול
פנים, עיניים אל מול עיניים, חיוך גדול אל מול חיוך גדול.
מוזגים כוס יין נוספת  והחיוך הופך לצחוק של התפרקות.

"הגיע הזמן לרחצה לילית, את לא חושבת?" אני אומר ומנסה להרים
אותך.
את מתנגדת בתחילה ואז מתרוממת איתי נותנת לי לגרור אותך ערומה
לכיוון המים החמימים.
"תחבק אותי חזק" את צועקת כאשר עוד גל נשבר ומכה בנו רסיסים
קטנים של קצף. מצמיד אותך אלי, מרגיש את הרגליים שלך מתהדקות
מסביב לגוף שלי, נשיקה של אהבה, נשיקה של תשוקה. גלים קטנים
מכים בנו פעם אחרי פעם, מטלטלים אותנו קדימה ואחורה אבל אנחנו
צמודים בחיבוק שלנו.
נשיקות קטנות בתנוך האוזן שלי מעוררים אותי שוב ואת מתגרה בי
מתחככת מעלה, מטה.
"תזיין אותי, תזיין אותי פה וחזק" את מעמידה בפני עובדה גמורה.
"אני אעשה מה שאני רוצה ואיפה שאני רוצה" אני עונה לך ולוקח
אותך לחלק היותר רדוד.
מעמיד אותך על ארבע, הפנים אל מול החוף, אוחז בישבנך, מכה אותו
בעדינות שומע את אנחות התשוקה הקטנות.
"תחדור לתוכי", את שולחת יד מכוונת אותו אל מול הפתח החם,
דואגת שהוא יכנס פנימה.
הסחיפה לוקחת אותי קדימה אחורה, מעמיקה את החדירה וגורמת לגוף
שלנו לנוע במין הרמוניה משונה. מכה בישבן שלך מדי פעם לפעם,
מסתכל על הגוף שלך רטוב לאור הירח. את שולחת יד לאחור, מלטפת,
אוחזת, מגרה את הביצים. מרגיש את הגלים שולחים אותי עמוק
לתוכך, תוהה כמה זמן אני עוד אוכל להחזיק ככה. "אני קרוב, כל
כך קרוב".
את נדחקת אלי, מגבירה את הקצב ואני צועק באמצע חוף נטוש
ויפיפה. הלב שלי פועם, מחבק אותך מאחור, מותש במערבולת של
תשוקה ואהבה ונוזלים. את נותנת לי להירגע ואז מסתובבת אלי
מחבקת אותי בחיבוק שכולו אהבה, עצב וגעגועים.
"איך אני אמתין שוב שנה שלמה?"
"תמיד ידעתי שהאהבה שלנו היא מושלמת, כל כך מושלמת".

ט"ו באב, הירח במרכז השמיים מאיר על אדוות הקטנות שממשיכות
להתנפץ על החוף.
זוג שוכב לו מחובק, אוהב.

מחר היא תחזור לבעלה והוא לבית הריק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גיליתי שלא משנה
מה אני אכתוב-
אם אני אוסיף
במה חדשה בתוך
הסלוגן, הוא
יתפרסם!


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/06 7:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תומאס היחיד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה