ערב יח' היה
הירח כבר נסוג
מדמה את מה שבנינו קרה
כשהשיא כבר נמוג
את מפחדת להיפתח שוב אליי
ואני מפחד גם כן
את מתנחמת כשרוכנת מעליי
ואני לא מתלונן
את הימים שלא חשבתי עלייך
אפשר לספור על יד אחת
אך כשאני בא אלייך
אני מרגיש מושחת
עד מתי דרכינו יקשרו קשר חזק?
עד מתי המסכה תגרום להרגשת מחנק?
איני רוצה לא לראותך לעולם
איני רוצה קשר הדוק, אשר מוציא מן הגרון דם
אני פשוט רוצה אותך מונחת לידי, לא קשורה
אני רוצה אותך חמה לצידי, לא קרה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.