אהבה מי יריח סדינה
כרית תפוחת בושם ושקרים
מיטתה עומדת במרכז החדר
כמו מזבח ועשן מיתמר.

אהה מי יניח זרועו וראשה עליו
מי ההוא שיחבק מחבר השפתיים
מי יגיע לפאתי שטיח משכנה
מי ינום שנת אהבה והיא לצידו.

רחוקה היא כמו ים מיבשה-קרובה
עמומה כמו עששית על ספינה רעועה
פסל פסלה וקוויה מלאי ערפל של בוקר
קולה נשמע כמו הד מאלפי הרים רחוקים.

לידך היא הלב פועם פעימות שתיים
היא מביטה עינה יוקדות קרניים ממשיות
היא מושיטה יד ואוחזת בזרועך מה נעים
מתקרבת ריח גופה עוטף אותך כריח השיכר.

אינך מי שאתה אינך מכיר עצמך
הכל סובב מול עיניים עצומות ריח משכר
אינך יודע מה הצעד הבא, מובל אתה
והיא כמו הפכה אותך לכלי באצבעותיה הרכות.

והן נעצמות כמו ממאנות להאמין
והן נעצמות להאדיר את ריח השיכר
והן נעצמות ברכות כמו מעתיקות ליטוף ידיה
והן נעצמות כמו נושאות תפילה שלא יגמר אף פעם.

רעש המולה וקול ציוץ לא נשמע
מצתלתיים רועשות ושקט חרישי
תופי ענק כנורות ונשיפה ושקט סובב
מביטה בי נושקת קלות ונעלמת כמו רוח.