וגחלים עוד לוחשות על לחייך
ואוזנך עוד אדומה מנשיכות
ואפר שחור בין אצבעותייך
ובשפתייך אין מקום לנחמות
וטווה חוטים של משי בחלל האין סופי
ורוקמת גיד וצמר ברגע חרישי
ועינייך הפרועות מתמקדות בשום דבר
וידייך הפתוחות, לא ים ולא מדבר
מרבה רגליים שמנמן זוחל על בטנך הקטנטנה
מלקט אדוות הים ויונק את הדממה
זוחל לחמוקייך המתלחשים ביבבה
בונה חומות של יופי, ומתעכל בלהבה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.