[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"תגיד, יש אלוהים?" שאל אליהו את מוקי.
"אתה יודע את התשובה" אמר מוקי, "אתה יודע שזה סתם שטויות,
ולאלוהים יש הרבה אנשים לטפל בהם ואתה לא תמיד במקום הראשון.
וחוץ מזה תמיד יש לך אותי."
"תודה מוקי" אמר אליהו, אבל בליבו עדיין נותר שמץ של ספק
בעניין האלוהים.
תמיד כשאליהו היה במצב שבו הוא היה צריך את אלוהים, אז תמיד
היה נראה לו שאלוהים גורם לו לרצות תמיד לחזור חזרה לבוראו,
כמו מוצר מקולקל שמחזירים לחנות ולוקחים זיכוי.
וגם מיקי לא תמיד נמצא שם כי הוא לומד, והרי כולנו יודעים מה
זה לעשות מכינה.
ומוקי רוצה להיות רופא! אבל אם הפסיכומטרי שלו הוא אפילו לא
יכול להיות זגג. אז הוא משפר בגרויות ועושה מכינה כדי שהוא
יוכל "להתגנב" לרפואה עם כל ההנחות האפשריות.
וחוץ מזה כל פעם שהחברה של אליהו זורקת אותו עם איזה תירוץ
טפשי והוא עומד על קצה התהום שאין ממנו חזרה ואלוהים מושך אותו
לצד שבו סוף סוף יחזיר את הפקדון של 25 אג' על הגוף הפגום שלו
ומוקי מושך אותו לצד השני. וכל פעם מסתבר שמוקי יותר חזק
מאלוהים, אולי כי הוא מתאמן בחדר כושר הרבה!
ואליהו, אליהו עובד בשמירה ונקיון זורם מצד לצד בשביל העבה של
החיים וכל פעם שהוא בשוליים אז מתחיל הקרב האימתני בין מוקי
לאלוהים. ולא משנה מה קורה תמיד מוקי מנצח.
אולי אלוהים מוותר לו כי מוקי מאמין בו באמונה שלמה ,אפילו
שהוא נוסע בשבת לפעמים,דייט בשביל מוקי זה ממש פיקוח נפש.
ואז מגיע פסח ואליהו חושב לעצמו," יש! סוף סוף יהיה פה חם"
ומקווה שעד דצמבר יהיה לו מספיק כסף לטוס לתאילנד ולברוח
מהחורף הישראלי הקפוא!.
ואז הוא נזכר שפעם סבא שלו סיפר לו שהוא עבד בבית מרקחת ושבוע
לפני פסח הגיעו הרבנים והדביקו את מדבקות הכשרות על כל החנות
שאפילו סמרטוט לא עבר על המדפים כבר שנה!
וחשב לעצמו "אז אם כל הרבנים הרוחניים כל כך אוהבים כסף, אולי
כסף זה בעצם דבר רוחני יותר מאלוהים?" ומתחזק בעובדה שכל
העשירים תמיד מרוצים וזה גם מה שמראים בסרטים, "אז אולי אלוהים
ממקם את העשירים במקום יותר גבוהה בסולם הטיפולים שלו?", חשב
אליהו.
ומוקי אומר לו תמיד "עזוב אותך שטויות, אלוהים מטפל בכולם,
תפסיק להיות כזה פסימי!" ואליהו לא יודע אפילו מה זה פסימי אבל
בכל זאת הוא אומר "טוב מיקי" ומין כניעה של החמור מפו הדב
נמצאת לו בפנים.
אבל מה הוא עושה בעניין האלוהים?
איך לעזאזל הוא מצליח לגרום לאלוהים להבין שהוא באמת צריך
אותו?
ואיך לעזאזל אליהו הנביא הצליח כל כך שפסח מרשים לו לשתות יין
בכל בית וגם לנהוג שיכור בכל הארץ? ולמה לאליהו הנביא, שחוץ
משם המשפחה השונה שלהם הם שניהם אליהו, ואלוהים אוהב יותר את
אליהו השני?
אז הוא חשב לשנות את שם המשפחה שלו ל"הנביא" אבל מוקי אומר שזה
חסר תועלת.
ושאולי יתחיל לחפש עוד דברים חוץ מלדאוג ללמה אלוהים לא דואג
לו.
ואליהו המסכן מבולבל מכל רגע ועדיין חיי מרגע לרגע, בשביל
המפותל של החיים, אולי יבוא היום ולאלוהים באמת יהיה אכפת
ממנו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.







מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/5/06 21:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורן גורנסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה