דנה בלונדה / פרח שקט |
הפעם- זה הדבר האמיתי.
גוררים אותי מכאן
בכוח.
הרצונות שלי
לא קיימים עוד.
הם אבודים בתוך ענן עשן
שהפרחתי לאויר קודם לכן.
בתוך כותונת לבנה הם לוקחים אותי.
הם מועכים לי
את עלי הכותרת הציבעוניים.
אני מסתכלת לשמיים
ולא מבינה.
ברקע אני שומעת צחוק מעוות;
גלי קול מועברים ממני לסביבה-
ואין קול ואין עונה.
אני מגלגלת את אישוני.
מתעלפת לרגליהם.
אותו אויר שאני נושמת
גם הם נושמים,
ואין להם מנוס-
גם הם יהיו בסוף פרחים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|