על פסגת הר,
בצל עצי בוסתן,
את ואני.
והאופק - ארגמן.
מונחים על הקרקע,
נושקים לשמיים,
לוגמים אוויר -
צלול כיין.
וירוק וחום,
ואדום של אביב...
ואוויר רווי ניחוחות אורנים
וקולות מואזין משכבר הימים
משחקים זה עם זה וביחד יוצרים
תערובת נפלאה, שכרון חושים.
וכל שנותר לך ולי
הוא לספוג, להרגיש וביחד להפליג,
זה אל תוך זו בתקשורת אלומה,
שנינו ביחד. האוויר, האדמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.