|
ומה אם אגיד שהלילה כבד מנשוא
בלי הידיים היפות
בלי שפתיך העדינות
מה אם אגיד שהבוקר לא צריך לבוא
כשהריח לא מגיע
כשהאור מרחיב את הפצע
מה אם אגיד ששעת ערביים
מרגישה כמו סכין
סוגרת עיניים לקראת האפלה
מה אם אגיד שהלילה כבד מנשוא
איך אומר לך שהבוקר לא צריך לבוא
איך אחשוב עלייך
כשכל מחשבה מרחיבה את הבור
ומחשבה נסגרת
וכלום כבר לא עוזר
מוח מעוות של אהבה נכזבת
רק הכאב גובר
מכניע אותי
על ברכיי אעמוד
חרישית תפילתי
ואין עוד |
|
|
הוא הצוחק
אחרון, חושב הכי
לאט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.