איש עומד בקצה השביל ולא מוצא תשובות
ועכשיו כבר מאוחר לשאול את כל השאלות
מה עבר עליו עליו, היכן היה היום
אם היה בוחר אחרת, לא מוותר על החלום

אני תמיד הולך קדימה לא יודע מה יהיה
תמיר הולך בשביל שלי וכלום לא משנה
אך מה יהיה כשייגמר הזמן
האם לפגוש אותו אהיה מוכן?

איש עומד בקצה השביל ומסתכל אחור
ועכשיו כבר מאוחר ואי אפשר לחזור
כל חבריו עזבו אותו פנו בשביל אחר
מעולם לא חשב שלבדו ישאר

אני תמיד הולך בשביל לא יודע מה יהיה
מה שאמצא בקצה השביל בכלל לא משנה
אך מה יהיה כשייגמר הזמן
האם לפגוש אותו אהיה מוכן?

איש עוצר בקצה השביל את ראשו מסובב
מביט על מרחבי עבר בעצב וכאב
כל היערות שלא ראיתי, האגמים שלא אראה
אנשים שלא פגשתי, דברים שלעולם כבר לא אעשה
מביטים אלי עכשיו, נראים כל כך ברורים
איך לעולם לא הוביל אותי לכל אלה מסלול החים

אני תמיד הולך בשביל אבל חושש ממה שיקרה
כשייגמר השביל וגם אני אפגוש את הקצה
האם אסובב ראשי ואביט אחור
או שאמשיך בצעד בטוח לעבר האופק השחור?
האם אהיה האיש עליו אני מדבר,
או שאצליח להיות איש אחר?