אריאל ג. קול / חידלון |
ואני
ממתיקים סוד
האחד לשני
מספקים את היצר
באצבע אחת, מסך, וזוג עיניים
ספק לוטפים ספק שומטים
את הזמן הזולג מבין הידיים.
מקלט הטלוויזיה שלי ואני
יוצקים את התוכן האחד לשני
חובשים מסיכות, לופפים שחוקים
מחליפים צחוק בדמע,
חיוך שטותי בארשת רצינית.
עיניי נשואות לצפות
אוזניי כרויות לקלוט
את
רעש מקלט הטלוויזיה שלי;המחריש
את דממת הנקישות על דלתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|