בוא.
בוא תשקר לי
תכרוך אותי בתשעת צעיפי הכזב
רקד מסביבי בעננת עשן
אפר על גרוני שאריות של דונג וצוף תמרים
חרובים לפף אותי בעצי במבוק
נשום עליי עמוק
תן לי להרגיש את פעימות ליבך...
לבד, לבד נשארתי.
גוף רועד ברוח קרירה.
רומנטיקה חשבתי
לילות סוערים סוחפי תודעה
שיחות אל תוך השחר
סיגריות, ידיים
גופות מתחת שמיכה.
כל כך חם, כל כך חם איתך.
כל כך חם ונכון.
בשלג הכי כבד, חלון פתוח, אז אתה מעביר עליי את לשונך והכל שוב

כל כל חם - כל כך נכון.
אבל אתה לא כאן.
אתה כל כך לבד.
אני לבד, אבל ביחד.
לך הכל צריך להיות כל כך לבד.
עצוב לי, עצוב לי וקר לי
ואילו לו רק טרחת לשקר לי
אולי לא היינו כל כך לבד.