ושוב אני מתעטפת בשמיכת הכאב שלי
נכנעת לבכי.
מנסה להפסיק אך לשווא.
ואתה בשלך,
שואל מה קרה.
ואני בוכה.
מגע ידך בכתפי מצמרר אותי.
נשימתך מרטיטה את גופי.
מסתכלת לך עמוק בעיניים, מחפשת נחמה.
אך היא לא שם.
רק אהבה.
אהבה גדולה.
אהבה לאחרת.
ושוב אני מתעטפת בשמיכת הכאב שלי.
מפלחת את גופי.
מטרידה את מחשבותיי.
אני מנסה להמלט אך לשווא.
אין מנוס, והכאב חודר.
ואתה שואל מה קרה.
ואין תשובה.
ושוב אני מתעטפת בשמיכת הכאב שלי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.