את רצה בגן הורדים
נשברת מיופיים המרדים.
נחה על עליי כותרת רכים
מאמינה ששלוותך הגיעה
והקוצים נכנסים בידייך
פוצעים את ורידייך.
ואת רצה בגן הורדים
נשברת ואיברייך כואבים
אושר החיים נקטף מעינייך
והצוף נמוג בלשונך.
ובשארית כוחותייך האחרונים
הסתכלת מרוקנת מבפנים, על הקטיפה הלועגת
את עוד מעט נובלת.
טיפות של תקווה לא יעוררו
ואת נופלת, מתייבשת.
ובחלומך את רצה בגן הורדים
נשברת מיופים המרדים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.