ברכיי - עליהן אני נופלת לפניך,
כנועה למילותיך,
עייפות, משותקות,
חוסמות בפניי היציאה משביליך.

עיניי הדומעות  בוערות, גועשות,
משתוקקות לעוד מבט,
מבטך אשר כל כך אהבתי.
שפתיי מאדימות, אדומות כדם,
משתוקקות לעוד נשיקה,
נשיקתך אשר כל כך אהבתי.

זיכרונך שוב מכה בי,
בלילות הקרים, הסוערים,
ומחשבות שבעבר חיממו את גופי הרועד,
היום טורחות לקררו, להקפיאו,
מתעלמות לחלוטין מתחנוניי האומללים.

משתוקקת למילים, שמעולם לא אמרת.
משתוקקת לחום, שאף פעם לא נתת.
משתוקקת לחיים, שלפתע הרסת,
משתוקקת לאהבתי אליך, שכבר שרפת.