|
את כנשימה ארוכה מדי
הנפרשת לאורך הגוף ומנסרת
הרי את מסתתרת בנפשי פנימה ואני
משספת גרונך כשכואב.
לפרוסות אני מחלקת אותך ואינך מבקשת דבר
כמו להגיד
שאת נשארת.
כנשימה ארוכה הנישאת על כנפיי
כשיכאב
אבקש ממך לבטח תשובות
והדמעות לפעמים יוצאות ממני
ומסתדרות
כחיילי בדיל על פני.
וכנשימה הנישאת ברוח אבקש ממך
את העושר שבי תגלי לי
מיד.
שלא יהיה בידי הצורך
לקחת חכמתך ולפזר אותה
הרחק ממני והלאה.
|
|
|
אל תתבייש.
אל תתרגש.
תן קולך
לכוח השקט!
(אחרי שנים של
הערצה עיוורת,
היום גיליתי שזה
בכלל לא מתחרז!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.