היא כל-כך יפה, כל-כך מצחיקה
כל-כך נחמדה, איזו נשמה
יש לבחורה, אני אוהב אותה
רוצה אותה, רק להיות איתה
לחבק אותה, לנשק אותה -
שתגדל האהבה
היא כמו פרח, בשדה גדול של פרחים
ושאני נכנס, אני כאילו לא מתאים
שיח של קוצים
שהורס את הפרחים
והם פשוט לא יודעים, שאני חולם הרבה שנים
על הבחורה הזאת, שנהיה אוהבים
שנצא לבילויים, אבל כל זה סתם פינטוזים
אני מלא געגועים, שאנחנו לא רואים -
אחד את השני, שאנחנו לא נפגשים
אני מתפלל לאלוהים, שביום מהימים
היא תאהב אותי, ונהיה חברים
נתנשק ונתחבק, אבל הדברים רחוקים
אבל אפשר רק לקוות שהם יהפכו לאמיתיים...

פזמון:
כמה היא יפה
ככה אני אוהב אותה
והיא לא מרגישה
כמה שאני אוהב
אבל הכל זה מהלב
כמו פרח מלבלב
אבל היא לא מרגישה
כמה שאני אותה אוהב

לפני שנה ראיתי אותה לראשונה
וישר ידעתי שזאת האהבה
זאת הרגשה חזקה, שאת החיים שלי שינתה
מאותו הרגע, ניסיתי לדבר איתה
זה לא הצליח לי, אבל נותרה בי עוד תקווה
שמתישהו תתגלה האהבה -
וכן בסוף זה התגלה, אבל זה לא עניין אותה
וכמו שציפיתי, זה בכלל לא היה
היא הייתה בשלה, כל זה עבר לידה
ובלי ששמתי לב, כבר נגמרה לי התקווה
ואז אמרתי לעצמי, אני אשכח ממנה
למה לי לאהוב, אם האהבה כבר איננה
אבל זה לא עזר ממש -
כי כל פעם שאני רואה אותה, אני מתאהב בה מחדש...

פזמון