|
רעש צמרות העצים המתנודדות ברוח בקע מתוך הדממה השלווה,
וריחו של הים הורגש באוויר.
הוא הגיע -
הסתיו כבר כאן.
משב רוח צונן חלף על פניי, מעלה בי שצף של רגשות מעורבים.
על ראש הגבעה, תחת אורו המגן של פנס הרחוב עמדתי מלכת.
עצמתי את עיניי, מילאתי ראותיי באוויר הצלול ופקחתי אותן
לרווחה.
אולי יישאר הפעם? קיוויתי
אך ידעתי שלא יוכל הוא
הזמן לעולם ימשיך ויתקדם
לוקח איתו את הרגע. |
|
|
"כשהאורות כבים
זה פחות מסוכן,
הנה אנחנו עכשיו
שעשעו אותנו,
מולאטי, לבקן,
יתוש, ליבידו.
הכחשה."
נירוונה, "מריח
כמו רוח נעורים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.