להיכנס לבר חשוך עם להקה
של בני העדה הרוסית
המנגנים מוזיקה אירית
כמו שרק הם יודעים לנגן.

להתיישב בקומה השנייה,
לפגוש במלצרית בלונדינית
עם חוטיני, שבטח לומדת מלונאות
באיזה תיכון עלום.

גם לו הייתי בן חמישים
הייתי מקבל את "היחס לצעיר"
כמו שרק מלצריות שעובדות יותר משבוע
יודעות לתת כשאתה מזמין את הטקילה שלך.

לשתות כמה שוטים ולדבר על שום דבר,
מה חדש ומה ישן, דברים ששוכחים
מיד אחרי ששומעים אותם וככה אפשר
לדבר עליהם 5 שעות ברצף.

להתעייף וכמעט להירדם בשוט השלישי
או הרביעי, כשלא באמת הרווחת שום דבר.
לרדת במדרגות, לשלם ולתפוס מונית הביתה,
ולהחזיק את עצמך ער כל הדרך.

או לשכב במיטה ולקרוא על בילוי כזה מפי או. הנרי.
להרדם יותר מהר, יותר טוב ובמאתיים שקל חיסכון
בלי קשרים חסרי משמעות לתחזק
ובלי ציפיות לפגוש אהבות-חיים שלא פוגשים.

דילמה.