אני לא מכירה אותך יותר
אתה לא עצמך ולא מתקשר
לא מבינה מה עובר על כולם
מטפסת והשלבים נעלמים בסולם

רוצה לברוח רחוק אבל לא יכולה
הכל קרוב מדי, אני לא מבינה
הרכבת נסעה, אני פה לבדי
תצילו אותי! אם לא מכם, מעצמי

נופלת עמוק
נופלת רחוק
אין במה להחזיק
לא רואים פה ירוק
הנחיתה אז תכאב
ואין איש שיושיע
מתמודדת לבד
עם העולם ועם אף אחד...

הסביבה כבר ריקה והחושך עוטף
אני פוחדת לבד וסגורה במרתף
המנהרה לא באופק, אין אור בקצה
אין כבר טעם לכלום העולם התמצה

אני רוצה להיות אתכם בחשכה
תעטפו אותי ברכות של שמיכה
תגרשו את הפחד ואת השדים
ותראו לי שגם אותי אוהבים...