את הסיפור אני יכולה לספר די מהר.

הגעתי לאוסטרליה עם חברה, הכל היה די ספונטני. בכלל תכננתי
לטוס לדרום אמריקה ולהזיל דמעה בכל מקום חדש שאגיע אליו, כי
חלמתי עליהם כל- כך...  בכל מקרה, הגעתי לאוסטרליה. ספק אם
נהניתי באמת, כי אני אף פעם לא באמת נהנית. הזדיינתי עם אחד,
הרבה בגלל שלא היה אחר. קצת יותר מחודש גררתי את זה. ניסיתי
לשכנע את עצמי שזה לא הגיוני. היה קונדום והוא בכלל לא גמר (מי
הוא חושב שהוא שיגמור לי בתחת?!) אבל כן, חזרתי לסידני וגיליתי
שאני בהריון.

"גדול עלי!" אני זוכרת שאמרתי לעצמי הרבה. עדיין המשפט מהדהד
לי בראש...  יום אחר כך כבר הייתי בניו- זילנד. באוקלנד הלכתי
לרופא כדי לעבור הפלה. הוא עשה בדיקות וחזרתי למחרת. הוא אמר
שהעובר כבר מת וכל מה שנשאר לעשות הוא לגרד את... מה שזה לא
יהיה כי הוא מת וזה כולה תחילת החודש השני. שאלתי אותו איך זה
קרה והוא ענה שהוא משער שזה מהאלכוהול והסמים.   גירדו את
השאריות ולמחרת כבר קניתי קונדומים.

הכל היה פחות או יותר אותו הדבר. ראיתי דברים מדהימים, פגשתי
אנשים מדהימים לא פחות, אבל לא נהניתי באמת כי אני אף פעם לא
נהנית באמת.

חזרתי לארץ אחרי שנה כי טיילתי גם במזרח. כששואלים אותי איך
היה אני עונה שזה היה הטיול של החיים שלי, שראיתי דברים שבחיים
לא שיערתי שאני אראה ושנהניתי סוף. האמת היא שפחדתי לחזור.
לחזור לפכחות.

אמא! יכולת להיות סוף-סוף סבתא.