New Stage - Go To Main Page

צ'נטד ומפייר
/
מיומנה של בלובלו

מוקדש לבלובלו חתולתי האהובה !!!! אני מתה עלייך!!!
לא כל מה שכתוב פה נכון!....לפחות אני מקווה שלא! נא לא לקחת
ברצינות!


שלום!
אני בלובלו , החתולה של טל , זאת שכותבת את הסיפורים שלה
פה...
בכל אופן...אני אגיע לעיקר!
אני רוצה שתדעו מיהי זאת שמאחוריי הסיפורים!
אבל אני מזהירה!! , לא כל מה שכתוב פה ימצא חן בעינכם! זה
אפילו יגרום לבחילה קלה...ולרחמים קלים..עליי או עלייה אני
עדיין לא בטוחה!
אז ככה הולך היום  של "הסופרת המבריקה".
אני על הכרית שלה בסבבה יושנת לי , הנחירות קצת מפריעות
לי...אבל אני אוהבת אותה! ואז ב7 בבוקר אני שומעת מין צלצול
שגורם לי לחשוב על הימים שהייתי שומעת את שמיל החתול רוקדת
במעדונים ושותה יותר מידי...הצלצול יותר גרוע מהאנגאובר!
והצלצול ממשיך! איזה חוצפה! מי חושב שהוא יכול להעיר אותי כל
כך מוקדם ?!?!?!
כמובן שהיא קמה ואני קצת נבהלת , בוא ננסח את זה ככה , עדיף לא
לראות אותה אחרי שהיא קמה משינה!
אחרי שאני חוזרת לעצמי מההלם , אני מרגישה תחושת רעב מתקרבת ,
טמבל , החתול השני של טל , אהובי לעד פונה אליי ואומר לי "היי
בובה אני רעב"....רק את זה אני צריכה לחשוב על אוכל טעים שרך
בפה שיש לו טעם של....סליחה! אני חוזרת ליומה של טל...
אז אני ואהובי כמו ילדים טובים לא בוכים ומחכים בסבלנות , היא
עוד רבע שעה הולכת לביצפר ואנחנו עדיין רעבים! הגיע הזמן
לפעול!!!
אנחנו מסתובבים סביב טל מבקשים קצת אוכל וטמבל כמו תמיד מאבד
את הריכוז והולך.אני חושבת שהשם שלו מסביר את הכל!
טל כמו תמיד לא מבינה את הרמז ורק מלטפת אותי. ואני חושבת
לעצמי , היא לא מבינה כלום זאת!!!! ומניחה שעדיין יש תיקווה
בשבילה...אני מקווה!!!
היא הולכת לביצפר ואני עדיין רעבה ,אבא שלה בדיוק יוצא
מהמסדרון מסתכל עלי , מסתכל על הצלחת שלי אומר לעצמו "אוי אוי
טל מתי תיהי אחראית?" , הוא לא כמו טל מבין את הרמז ומביא לי
אוכל.טמבלולי שלי מצטרף לארוחה..אחרי הארוחה אנחנו עושים עוד
כמה דברים (אני וטמבל) אבל אני מניחה שאני אצנזר את זה..אחרי
כל מה שאנחנו עושים
טל חוזרת מהביצפר , אתם חושבים שהיא שמה לב אליי? היא הולכת
לחדר זורקת את התיק על המיטה , מורידה נעליים וכמו תמיד שוכחת
לפתוח חלון כי ריח אורנים של סנו בטוח אין פה! עכשיו אתם בטח
חושבים שהיא זוכרת להביא לי אוכל...
הלוואי!!! היא מדליקה את המחשב והולכת לכיוון המטבח ואני עוד
מצפה ממנה לזכור שיש פה עוד אחת שרעבה! אבל לא!
זאתי אוכלת ואוכלת ואוכלת...ואני מתה לאכול , מוציאה את הנשמה
שלי בלעשות תעלולים שהיא תשים לב....ושלא תחשבו שיש לי 9
נשמות...בזבזתי כבר שמונה שביקשתי מהשטן קצת אוכל!
לבסוף היא אומרת לי "בונבונה שלי את רעבה?" ואני מיללת
לחיוב..היא זוכרת אני לא מאמינה!! "אוייש מסכנונה שלי ,
סליחה!" יופי על הסליחות שלה , אבל איפה האוכל???
היא שמה לי את האוכל בצלחת
אתם חושבים שאני אוכלת???
היא לוקחת אותי על הידיים ומתחילה ללטף אותי עד כמה שזה
נעים...תורידי אותי! אני רעבה! יופי , אני חושבת שהיא מתחילה
לזכור שהיא הדליקה את המחשב , יש היא מורידה אותי , סוף סוף
אוכל!
הטמבל שלי כבר פה , אוכל , הוא לא חיכה אבל אני אסלח לו הרי
הוא טמבל!
אנחנו עושים את הדברים שאנחנו עושים ואני אצנזר את זה עוד
פעם..
עכשיו הגיע הזמן להתרפס לטל , כי אחרת ארוחת ערב לא נקבל!
ודי מצחיק לראות אותה מדברת אליי כמו מפגרת.
אני יושבת לידה וסובלת את הכיביכול מוזיקה שהיא שומעת , שתשמע
את החתול שמיל!!! הוא שולט!!!
זאתי נזכרת בי ומלטפת אותי  איזה כייף לי!
פתאום יש מין "או או" כזה שיוצא מהמחשב , נדמה לי שזה איסיקיו
או משהו , ואין כבר התייחסות.
פתאום הטלפון מצלצל והיא מדברת שעות ולי אין יחס!
אחרי שהיא סוגרת את הטלפון היא נותנת לי נשיקה ואומרת
"בלובלונה שלי אני עוד מעט אחזור".
זהו! אני צריכה לשכוח מארוחת ערב כמו תמיד...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/10/01 20:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צ'נטד ומפייר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה